עבודת הגוף של צבי בן-ארץ נוצרה במסגרת סדרת עבודות שראשיתה עוד בסוף שנות ה-70, בעת שהציג בסצנה האמנותית של האיסט ווילג' בניו יורק, שבה התגורר למעלה מעשרים שנה. עבודות אלו עוסקות בנושא של הקרבת קורבן ברוח פולחנית, כאשר הגוף הסטאטי הופך לחלק ממבנה פיסולי המושפע ממסורות הפיסול המינימליסטיות.
