בניגוד לייצוגיי הנשיות, על כל סבכי הזהויות והפוליטיקה הג'נדרית המתבקשת, לעתים נדמה כי באמנות המיצג הישראלית לגברים אין פוליטיקה גופנית משחררת, ובמקרים רבים אין גוף בכלל אלא בעיקר רעיונות. סריג ויכין בחרו לעסוק בנושא זה בקטעים שבנו תשבץ של ייצוגי גבריות חלופיים אשר מנסים לבדוק "טבע" גברי הנמתח אל גבולותיו. השניים עסקו בפירוק של ייצוגים "קינקיים" מקובלים, ובתוך כך נבחנו יחסים טעונים בין גברים.
.jpg)
