עבודת אנימציה המציגה מעין תיאטרון מיתולוגי-אלילי המונע על ידי כוחות של מיניות פרוורטית ואהדה לבשר גוף מבותר. בתודעת הצופים, המעומתים עם נקודת מבטו של הקהל שאינו נראה לעין אלא רק קולותיו נשמעים, נחשפת תבנית התגובות האינסטינקטיביות צמאות הדם. באופן זה, נבדקת תשתית יסודית של הפרפורמנס כמעין ריטואל של פורקן דחפים.
