על גבי קליפתו של מלפפון כתב גרינברג משפטים המתארים את הביוגרפיה האישית והאמנותית שלו (בין היתר חינוך דתי, הורים ניצולי שואה מפולין, חיים סוערים באירופה ועוד). לאחר מכן, במעין מופע סטריפטיז נמרץ וקצבי, אכל את המלפפון על כל קליפתו הדחוסה. במבע דאדאיסטי פרוע גרינברג הציג פארודיה על עודף נפיחות וחשיבות עצמית בהתייחס לרזומה ולביוגרפיה אישית.
