דף הבית >> בני קורי
תיעוד מיצגים |
| |
| בני קורי |
|
אפריל 2002
Fixed Drug Eruption
|
|
מחלת עור בדמוי כתמים המופיעים על הגוף תמיד באותו מקום, כתגובה למצבים נפשיים, שימשה במיצג של קורי כמוטיב מרכזי. הסאונד הקצבי, פעולת גילוף העץ לשם יצירת קשת, המכחולים הטבוליםבצבע אשר נורים כחיצים וכך יוצרים כתמים המדומים לכתמי העור – כל אלה קיבלו אופי ריטואלי, כתהליך של תרפיה גופנית ונפשית והתנערות ממסורות קיימות של ציור. המיצג סיכם סדרה של מספר מיצגים בנוסח "ציור הפעולה", שייצרו סאונד, מקצב גופני ותוצר חזותי.
|
|
אוקטובר 2002
חדר הנצחה לחייל שנשאר בחיים [להיות שם] |
|
בעבודתו קורי תלה מוצגים הנקשרים כמקובל לחדר הנצחה (ציורים, שירים, תצלומים, מדים ועוד), כחדר הנצחה עצמי המתעד את שהותו בחזית במלחמת לבנון. הוא אירח בו את המבקרים והציג את חוויותיו כבן טיפש-עשרה המגיע מתוך דחף רומנטי למקומות רחוקים, מעין "חוויית חו"ל". כהומאז' לחיבורו של ולטר בנימין "המשוטט", קורי הציג חוויה אישית מורכבת ורבת פנים של אמן המשוטט במחוזות המלחמה.
|
|
מרץ 2004
עכבר גדול [נאימה] |
|
עבודה זו התבססה על סיפור אוטוביוגרפי באמצעות חפצים אישיים שהוצאו ממזוודה. כל חפץ נטען בפעולה מיצגית במהלכו של סיפור שתיאר תחנות בחייו של קורי ובחייה של נאימה, המשרתת שגידלה אותו באיזמיר. זוהי מעין ויה דולורוזה נשית שתוארה מתוך זיכרון, רגשות אשמה, פחד מאלוהים וחרדת מוות. המיצג היווה חלק מסדרת עבודות אשר עסקו במחווה לאישה בחברה הפוריטנית.
|
|
מאי 2004
Nai-me |
|
נקודת המוצא לעבודה זו נקשרת לדמותה של נאימה, המשרתת שגידלה את קורי בילדותו באיזמיר, אשר עסקה באריגת שטיחים. במהלך מיצג הפעולה, קורי השתמש במכשיר מיוחד שיועד במיוחד עבור הפעולה המתמשכת שביצע – פרימת קשריו המהודקים של השטיח. הפעולה המהופכת המבטאת התמרדות במה שמייצג המקצוע ביחס למעמדות החלשים בחברה וביחס לאישה, כעין פרימה וטיפול מחודש בדמות מרכזית בזיכרון הביוגרפי.
|
|
אוקטובר 2004
פולקלור |
|
על פי הגדרתו, ריקוד הפולקלור משקף את ההוויה העממית, בהתאם למחוות הגוף הקשורות לאורח החיים המקומי. בארץ, התמונה של מאבטח הבודק אזרח בנקודות מעבר הפכה לשגרה מקומית: יד זרה שחודרת לתיק פרטי, גלאי מתכת שממשש חלקי גוף אינטימיים, או אזרח שנאלץ להתפשט. קורי נטל מרכיבים אלה והפך את הבדיקה הביטחונית במקומות שונים בגוף לשפה אסתטית חדשה המייצרת באופן אירוני ריקוד עממי – פולקלור ישראלי עדכני.
|
|
יוני 2005
דיוקן עצמי
(אירוע שנה לבמת מיצג בתחנה המרכזית החדשה)
|
|
"לפני כחודש, אדם קרוב הציע לי ולמשפחתי מכונית במתנה. הסיבה לוויתור עליה הביאה אותי למיצג זה. נכון ששימוש במכונית נוספת הוא המצב האידיאלי בתרבות ה'נוחיות' שלנו, אך מבחינתי כל רכוש נוסף שבבעלותי הופך אותי למשועבד לתחזוקתו ולאחסונו – שעבוד שאינו מצדיק את הנוחיות. במהלך המיצג אני מוסר לקהל מרכושי המצטבר, מין חלוקת עיזבון טרם מותי: ספרים, ציורים, תקליטים, בגדים וחפצים. עם מסירת כל אובייקט, אני מספר סיפור שקושר את האובייקט עם הביוגרפיה שלי. אני עני יותר אך גם חופשי יותר, נטול זיכרונות ומשוחרר מהחוב לעבר".
|
|
יולי 2005
BABA BAK(בטורקית: "אבא תסתכל")
(במסגרת תכנית חילופים: C.R.A.N.E, בורגונדי, צרפת; תיאטרון LMP, פריז)
|
|
בעבודתו של בני קורי נעשה שימוש במרכיבים מינימליסטיים – גוף, צבע ירוק וטקסט רפיטטיבי – כדי לשרטט רגע אינטימי וטעון העוסק בזכרון אביו: "אני רוצה לעסוק במיצג במוסד המשפחה ובצד השלילי שבו, בעצם היותו תא סגור שאי אפשר לדעת מה באמת קורה בתוכו. אני מבקש לפתוח ולחשוף את התא המשפחתי שלי: אני הבן של אבא שלי ואני האבא של הבן שלי. הפעולות במיצג נטענות מכוחו של זיכרון אישי – הצבע הירוק, צבע אצבעות של ילדים, משתלט על הסיטואציה כולה".
|
|
|
|
נובמבר 2005
עגבת
(אירוע "אוהבים אמנות", פתיחת עונת התערוכות בתל אביב)
(הוצג גם ב"פסטיבל ארבע תרבויות", לודז', פולין, ספטמבר 2006)
המילה "עגבת" נקשרת לעגבים (תאווה מינית) ולעגבניה, על צבעה האדום הבולט. רבדים אלו של פיתוי, מיניות, מחלה, חטא ומוות חברו יחד לכדי דימוי גופני מטריד, שליווה את האירוע בנוכחותו המתמשכת. המיצג של בני קורי נוצר כחלק מסדרת מיצגים שהתבססו על כיסויו של הגוף בצבע אחד בולט – דוגמת הצבע הירוק, שנטען במשמעות סימבולית מתוך סיפור אישי. התנועה בין הצבע הירוק לאדום מסמנת הקשרים משתנים – מעין "חילופי עונות" של מצבים מנטליים.
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
.jpg) |
| |
| |
|
|
 |
|
|
|
|
|
