עבודה אשר שילבה שני מרכיבים מרכזיים: עבודהטקסטואלית-קולית ופעולה פיזית פשוטה ומדויקת הכוללת עיסוק במפה לבנה, שעשויה להידמות לתכריכים. על עבודה זו סיפרה בלוזר: "אני רושמתברוחי את סיפור משפחתי. סיפור על התאבדות, החמצה, כאב ובדידות, שהיו מנת חלקן שלהנשים במשפחה. באמצעות קולי אני רושמת גוונים, קווים וזרימה, ומעתיקה בכך את עבודתיכאמנית פלסטית אל המיצג הקולי".
יולי 2004 לבוא אליך
על מצע של בד רחב מעשה ידיה בלוזר שכבה עירומה ללא ניע, במצב חשוף ופגיע, ודימתה את גופה לגופו המת של בעלה. באופן זה, נוצר מתח בין ההקפדה על עיצוב הדימוי החזותי, כתמונת עירום מן המאה ה-19, לבין הפעולה המופנמת הטעונה של טקס האבלות הפרטי. הפעולה, המופנמת והגלויה כאחד, התבצעה אף בהתייחס למיקומה בחלל – מיקום החולש על פני כל חלליה של במת מיצג כביטוי של התמזגות עם המרחב.
נובמבר 2005
תגיד לי את האמת
(אירוע "אוהבים אמנות", פתיחת עונת התערוכות בתל אביב)
לחולפים בשדרות תרס"ט, סמוך לביתן הלנה רובינשטיין, נגלה מראה לא שגרתי: דמות חשופת שדיים, לבושה חצאית אדומה רחבה, רכונה כמעולפת על שולחן מכוסה בד שחור. אירית בלוזר עיצבה פרפרזה אישית על מראה האישה המעולפת במסורות הציור, ויצרה נוכחות חשופה ופגיעה על רקע המולת הרחוב. חושניות ואבלות, אינטימיות וניכור, עידון פואטי מול ממד חושפני – כל המתחים האלו באו לידי ביטוי בעבודתה.
